מפסיקים לדבר ומתחילים לעשות –– יומן מילווקי מאת – wilko
באיזשהו זמן בחיים אנחנו מגיעים לשלב שבו אנחנו יושבים ומדברים עם חברי הילדות שלנו ונזכרים בחוויות שעברנו בילדות ובגיל הנעורים, ומפסיקים לייצר חוויות חדשות. במקום לעשות ולייצר חוויות חדשות אנחנו פשוט יושבים ומדברים על החוויות הישנות. זה נכון בעוד הרבה תחומים בחיים. לדוגמה, אם בעבר הסבים והסבתות שלנו עשו בפועל "ציונות" היום אנחנו בעיקר מדברים על "ציונות", משתתפים בפאנלים וסדנאות אך לא עושים מעבר לזה שום פעולה פיזית. הגענו לתקופה שאפשר לקרוא לה: "התחלנו לדבר 'על'… והפסקנו לעשות 'את'…".
בכדורסל בכלל וב-NBA בפרט המצב הוא הפוך לחלוטין – אנחנו קודם מדברים "על" ואחר כך עושים "את". אנחנו מדברים על פוטנציאל של קבוצה, על התהליכים שהיא עוברת (trust the process) ואחר כך אנחנו מגיעים לשלב שעל הקבוצה להפסיק לדבר ולהתחיל לקיים. כך המצב עם מילווקי באקס.
כבר מספר שנים (מאז העלייה האחרונה לפליאוף) אנחנו מדברים על מילווקי כעל קבוצה בעלת פוטנציאל להיות קבוצת פלייאוף טובה במזרח (בשנה שעברה אנשים ניבאו לה טופ 3 במזרח) אך הפוטנציאל נשאר בגדר דיבורים. כעת, זאת השנה של מילווקי להפסיק לדבר על הפוטנציאל ולהתחיל לעשות. הכוונה ב"לעשות" זה להגיע לפלייאוף ולא סתם פלייאוף אלא לשחק טוב בפלייאוף! ואז הגיע הפציעה של כריס מידלטון…
הפציעה של כריס מידלטון היא אולי הפציעה המשמעותית ביותר כרגע בNBA ובטח במילווקי באקס. היא משאירה את הציפיות בבוידעם ונותנת לפוטנציאל "לדבר" עוד שנה אחת. בהיעדרו של כריס מידלטון, שהוא השחקן השלישי בחשיבותו ויש שיגידו השני ( לאחר יאניס) במילווקי, הקבוצה נשארה בעיקר עם ג'בארי פארקר ויאניס אנטטוקונמפו ועם סימן שאלה בדבר השילוב שלהם ביחד. לאחר 22 משחקים אפשר להגיד בבטחה ששיתוף הפעולה ביניהם עובד נהדר! שניהם מצוינים במגרש הפתוח, מריצים התקפות מתפרצות בצורה מעולה, מסיימים טוב מתחת לטבעת ואפשר לראות שרוב האסיסטים של הפריק הם לג'אברי פארקר. אפשר בהחלט לומר שצמד חדש נולד. נכון, הם כרגע עם מאזן שלילי קל והם יצטרכו להיאבק בפוטו פיניש על כניסה לפלייאוף מהמקום השמיני העונה. לאחר התבוסה לטורונטו הם ירדו למאזן שלילי (11-12) כאשר כעת היא במקום העשירי והמשחקים הבאים הם שני משחקים נגד שיקגו ושני משחקים נגד קליבלנד ( בכללי הפריק אוהב את האתגר מול לברון). לא מן הנמנע שמשחקים אלה יוכלו להזניק אותם קדימה, אך בו-בזמן גם לרסק אותם טוטאלית. ואולם, אם מישהו ציפה לאחר העונה המזעזעת אשתקד לשיפור של 180 מעלות במיוחד אחרי הפציעה של מידלטון, אז כדאי שיישב על הכיסא ויירגע – בכל זאת backcourt פותח של דלבדובה וטוני סנל הוא כנראה החלש בליגה.
פארקר עשה את הקפיצה המשמעותית הגדולה ביותר העונה. לאחר עונה קשה שבה הוא חזר מפציעה ונראה כמו צל של השחקן שקיווינו שהוא יהפוך, השנה ניתן לראות שיפור ניכר במשחקו. הוא קולע 19.2 נקודות למשחק ובמשחקים רבים הוא ה"גוטוגאי". כאשר "הפריק" מפעיל אותו, הוא מנצל את המסה את הגודל ואת האתלטיות על מנת להגיע לטבעת (אך משום מה הוא עדיין שומר מחורבן) ובאורך פלא הוא גם שיפר בצורה משמעותית את הזריקות והאחוזים שלו מהשלוש: בעונה שעברה הוא זרק כל העונה 35 פעמים מחוץ לקשת וקלע רק 9, והעונה, לאחר 22 משחקים בלבד, הוא עומד על 71 זריקות מחוץ לקשת כשהוא קלע 24 מתוכם (34% זה אמנם לא סטפן קארי אבל שיפור מרשים לכל הדעות). בכלל פארקר ממצב אט-אט את עצמו כחוזה המקסימום הנוסף לצד הפריק.
לאחר שבשנה שעברה הנהלת מילווקי חירבה את הסגל עם שלל החלטות שערורייתיות בדמות שחרורם של אילאסובה, ברנדון נייט וזאזא (אני עוד מנסה לדמיין את הסגל של היום עם השחקנים האלה ובטוח שחד משמעית הם היו נותנים פייט לקליבלנד), ועוד הביאה במקומם את מונרו הלא מתאים ואת מייקל קרטר-וויליאמס (שמאז משחקו הראשון כרוקי מתדרדר ממשחק למשחק), אז השנה הם מפצים על ההחלטות הביזיוניות מן העבר ומתקנים את הטעויות. הם עשו מספר החלטות טובות כשלדעתי, הטרייד של קרטר-וויליאמס עם טוני סנל הוא צעד מתבקש במיוחד לאור המחסור הדחוף בעמדה 2. ההחתמות של מתיו דלבדובה כגארד ושל ג'ייסון טרי הוותיק שיכול לשחק בשני העמדות, כמו-גם ההחתמה של מירזה טלטוביץ על תקן קלע שלשות אמין ויציב, ביחד עם הרוקי המפתיע מאוד לטובה מלקולם ברגדון, בהחלט הביאו שיפור ניכר לקבוצה, שעד שנה שעברה הייתה אחת הקבוצות הגרועות מחוץ לקשת. ביחד עם ההימור המבריק על מייקל ביזלי, שלעת עתה מצדיק את עצמו, בהחלט ניתן לומר שההנהלה פעלה בכיוון הנכון.
אני עדיין מנסה להבין את חידת ביזלי. כישרון עצום שבכל קבוצה מצדיק את הדקות שלו לפחות מבחינה התקפית, ובזמן שהוא משחק, הוא עושה פעילויות חיוביות, אך עדיין הוא אינו מצליח לתקוע יתד בליגה (צריך לגלות מה קורה איתו בחדר ההלבשה).
עוד מוקדם להמר על מילווקי כעל קבוצת פלייאוף העונה, אך עם עוד מספר מהלכים מילווקי תוכל לדבר חזק בעונה הבאה: טרייד על מונרו (על מי אני עובד? הסיכוי היחיד לטרייד על מונרו הוא עם הלייקרס הטיפשים – ולמען הגילוי הנאות אני אוהד לייקרס); החזרה של מידלטון מפציעה והחתמת גבוה נוסף לצידו של הנסון בחמישייה (מיילס פלאמלי נמחק לגמרי מהרוטציה) שהלוואי ויידע גם ליידות שלשות… כל אלו ומילווקי תוכל לחזור לחמישייה גבוהה, כאשר הגריק פריק חוזר לעמדת הרכז וביחד עם מידלטון, פארקר, הנסון וגבוה נוסף, זו תוכל להיות חמישייה קטלנית בהחלט, במיוחד כשלצידה second unit"" מהטובים בליגה עם ברגדון, טלטוביץ, דלבדובה, מייקל ביזלי וכנראה מונרו.
אבל, אולי, כמו שהתחלתי את היומן, הגיע בהחלט הזמן שהקבוצה תפסיק לדבר ותתחיל לעשות.
יופי של יומן, אכן אחת הקבוצות המסקרנות בליגה.
מסכים איתך לגבי הפציעה של מידלטון שהייתה ממש ממש מאכזבת, והיא רק נעשתה יותר מאכזבת כשרואים איך הפריק ופארקר משחקים העונה.
אני חושב שהשילוב של שלושתם יכול ליצור ביג 3 מרתק עם 2 סימני שאלה כרגע- איך יחזור מידלטון מהפציעה כמובן, והשני זה נושא הקליעה ותקרת הזכוכית של יאניס.
השלושה האלה ביחד עם הנסון זה רביעייה אתלטית וארוכה שצריכה להיות מפחידה גם הגנתית (שילמדו את פארקר לשמור, הוא עוד צעיר).
לא יודע אם הייתי מוסיף לשם עוד גבוה כי פארקר משחק 4 והנסון כבר בתפקיד הגבוה הנגר.
פרקר עשה קפיצה גדולה מאוד ונראה שהשילוב שלו ושל אנטטאקומפו מבטיח. הגיבוי של ביזלי (שכבר לפני שנה קצת מצא את מקומו ביוסטון) נראה גם כהחלטה טובה.
עדין חסר שם גארד ברמה גבוה (מידלטון היה טוב אבל עוד חובת ההוכחה עליו).
אחלה רעיונות על קבוצה ממש מעניינת שאף אחד לא יודע מה איתה.
מה עם דלבדובה שקיבל כל כך הרבה כסף הקיץ? לא שומעים ממנו בכלל.
אני עדיין עצבני עליהם על השחרור של איליאסובה שהיה הנפש החיה בקבוצה. גם פאצ'וליה ונייט היו מתאימים בול היום, כבר הספקתי לשכוח מהם.
בכל מקרה קבוצה עם עתיד אבל איפשהו פספסה את הקפיצה הגדולה שהיתה יכולה להיות לה
דלי הוא מסוג השחקנים שאם לא שומעים עליהם כנראה הכל מעולה. לא הביאו אותו לעשות נקודות אלא יותר להמשיך את המגמה ההגנתית שהקבוצה מעט איבדה בעונה שעברה. לא בדקתי מספרים אז מעניין לראות אם יש שיפור מהעונות בקאבס.
אחלה יומן.
הפציעה של מידלטון היא קשה במיוחד –
בדרך כלל, החלמה מקרע ב-"המסטרינג" (שם כולל לשרירי מיתר הברך) עבור שחקן שנפצע בקדם עונה, פירושה היה שהוא חוזר לשחק ב-20 או 30 המשחקים האחרונים של העונה.
מידלטון קרע את שריר הירך הדו-ראשי (אחד מ-3 שרירים המרכבים ביחד את שרירי מיתר הברך), וזו לא "קריעה" רגילה – השריר התנתק לחלוטין מעצם השוקה (tibia).
נדיר שקרע בשריר הוא קרע מלא, ולכן זמן ההחלמה אורך במיוחד. כרגע התחזית האופטימית ביותר מדברת על אולי חזרה ל-10 המשחקים האחרונים של העונה. אבל ככל הנראה, העונה הוא לא ישחק.
אממ, אאוץ'.
תודה על יומן מצוין.
הקבוצה עדיין בוסרית אבל בהחלט מתקדמת בניגוד לזאבונים ממיניאפוליס.
יומן מצוין על קבוצה שאני די מחבב.
יאניס פשוט מדהים בעיניי, הפוטנציאל שלו מרקיע שחקים ומרתק לעקוב אחריו. אני דווקא תוהה האם אנו רואים את תקרת הזכוכית דווקא של פארקר קרבה ומגיעה. יהיה מעניין לעקוב אחרי ההשתלבות של מידלטון, אם וכאשר היא תגיע.
יומן מצויין. ביזלי מזכיר לי מאד אח של אחת האקסיות שלי.
נראה ממש אותו דבר.
והאח גם גאון שרוט ומופנם עם נטייה לפרצי יצירתיות.
ממש קופי
ענן 🙂
סקירה מעולה של קבוצה פחות מוכרת. תודה לך.
אחרי שיקגו וניו יורק, מילווקי היא הפתעת העונה במזרח.
מודה, הציפיות מההרכב הקודם היה הרבה יותר גדולה. על הנייר, חמישיה של mcw, מידלטון, יאניס, ג'בארי ומונרו שהגיע אחרי הרבה רעש, נראתה מועמדת לחצי ואפילו גמר מזרח.
אז הם היו הראשונים לנצח את ההיסטורית. וכל היתר, הוכחה כמה קבוצה היא ממש לא סך החלקים שלה.
גם העונה, בוודאי אחרי פציעת מידלטון, זה נראה לוטרי בטוח. ואני מופתע גם מהזינוק של הפריק (הברקה של קיד בסוף העונה שעברה), ובמיוחד פארקר. מצא חיים חדשים.
עדיין זו קבוצה שתתקשה להיכנס לפלייאוף במזרח העמוס. אבל יש מה לראות ולמה לצפות.
הקבוצה אולי הכי לא מאוזנת בליגה (פורטלנד מתחרה איתם), ללא קליעה מ3 לא יגיעו לשום מקום.
יומן פשוט מצוין.
מישהו יודע למה ת'ון מייקר לא משחק?
ונכון שיש לו אחלה שם למכשיר חשמל ביתי למטבח?
הוא עדיין מאוד בוסרי, אבל במעט שהוא כן משחק הוא מלהיב.
יומן מצויין ומדוייק מאד. אני מסכים אתך לחלוטין שהפציעה של מידלטון שינתה שם את כל הציפיות ודחתה את היציאה מפוטנציאל לתוצרת מעולה
Joey, you stupid amateur,
I say if you want to do something right, do it yourself
יומן נהדר, תודה.
אני מאוד אשמח לראות אותם מצליחים לעשות פלייאוף וחבל על מידלטון שנותן הרגשה שאיתו היו יכולים באמת לכוון לביתיות בסיבוב הראשון.
בקשר לדלבדובה – בלי לשים לב הוא נותן 5.7 אס למשחק שזה יפה מאוד במיוחד שיאניס מנהל את ההתקפה בחלק גדול מהמקרים. הבעיה היא שהוא סובל מירידה די חדה באחוזים מחוץ לקשת לעומת עונתו האחרונה בקאבס – 35.6% לעומת 41% אשתקד. כנראה שהרבה יותר קל כשלברון וקיירי מפנים אותך לקליעות פנויות.
כבוד wilko
יצאת חד להפליא ביומן הנל
כבשת אותי כבר בפיסקה הראשונה המתארת
במדוייק את רובנו בני דור הx y.
מבחינתי כדורסל היה בונוס 🙂
אשרך ותודה
הסחורה שדייויד בלאט פיזר בליגה ,עושה בושות במערב עם מוזגוב ובמזרח עם דלבדובה.
דלי וסנל הם שני חורים ברוסטר. דלי גם חושב שהוא יודע לקלוע מ 3 וכשהוא זורק ומחטיא פרקר ויאניס מקבלים תופסים את הראש ביאוש.
חבל שמייקר לא מקבל מכות
דקות*
נפלא וויקו (סליחה בשיבוש השם), הפיסקה הראשונה קטלנית
אתה חייב (סליחה על הסחבקיות כאילו אתה חייב לי משהו 🙂 )
להמשיך לכתוב במיוחד אם יש משהו כמו הפיסקה הראשונה
אשמח לראות זאת בתגובות או…
תודה רבה תבורך.
מצטער על החוסר תגובה הייתי חולה
תודה רבה על התגובות
מעניין אותי אם יש הימורים על פליאוף של מילווקי?
יומן מצוין! מילווקי שמאקס
קבוצת העתיד, רק שילמדו לקלוע משלוש.
חבל על מידלטון אבל מילווקי עדיין תעשה צרות לכולם ובשנה הבאה כנראה תפרוץ
במזרח כל כך צמוד שמספיק שני ניצחונות לקפוץ מהמקום העשירי לחמישי
איזו פתיחה ליומן , כישרון אמיתי 🙂
מילווקי מתחילה לממשש את הציפיות
אני באופן חושב שהמאמן שלה הוא בלוף רציני ולא יכול לסחוב אותם לגדולה , ומצפה בקוצר רוח לעלייתו של קינג מייקר.